הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' זלצמן ואח'

פסק דין

ערעור וערעור שכנגד על פסק דין של ביהמ"ש השלום בת"א בת.א. (כב' השופטת ח. וולצקי) בו פסק ביהמ"ש פיצויים בגין נזק שנגרם כתוצאה מתאונת דרכים.

העובדות

המשיב, יובל זלצמן (להלן: "המשיב"), יליד 10.1.79 עתודאי, בוגר הטכניון במגמת הנדסת חשמל, המשרת ביחידה מובחרת, נפגע בתאונת דרכים עת ירד ממונית שהיתה נהוגה ע"י המערער 3, יוסי וקנין.

בהיות הפיצוי לתאונה מעוגן בהוראות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, המחלוקת בביהמ"ש קמא נסבה בשאלת גובה הנזק בלבד.

המשיב נפגע בעיקר בראשו ובשוק רגל ימין. הוא הובא לביה"ח סורוקה שם נמצא סובל משבר בעצם הפיבולה ברגל, מ'תסמונת המדור' ונדרש למספר ניתוחים והשתלות עור, מחוסר תחושה בקדמת השוק וגם בכף רגל ימין ונפיחות וכאבים ברגל בזמן עמידה וכן בישיבה.

למשיב מונו מספר מומחים לצורך הערכת נכויותיו.

בתחום האורטופדי מונה ד"ר אייכננבלט אשר מצא כי כתוצאה מן התאונה נותרו לו בעיקר צלקות בולטות והפרעה בתחושה. על-כן שיעור הנכות שנקבע על ידו היה של 2.5% נכות.

בתחום הנוירולוגי מונה פרופ' נתן גדות אשר קבע כי הנכות הנוירולוגית היא בשיעור של 10%.

בתחום כירורגית כלי הדם מונה דר' א. אמסטרדם. נקבעה נכות בשיעור של 15%.

בתחום הכירורגיה הפלסטית מונה דר' חייק אשר קבע למשיב 10% נכות בשל הצלקות הבולטות והמכוערות.

ובסה"כ נפסקו למשיב 33% נכות משוקללים.

אשר לנכות התפקודית; ביהמ"ש ניתח את נתוני המשיב – טענותיו בקשר למיגבלות שנוצרו בעקבות התאונה והשפעת הנכות וכן את טענות המערערת אשר טענה כי השפעת התאונה על המשיב הינה מזערית שכן הוכח שהמשיב מבצע פעילות ספורטיבית ועובד שעות ארוכות במסגרת שירותו הצבאי.

עדויות המשיב ועדיו היו אמונים על ביהמ"ש מהן עלה כי התאונה מגבילה את יכולתו וכשרו התפקודי בשרות כיום וכן ישפיעו על צאתו לשוק האזרחי, דבר שישפיע גם על רמת הכנסתו שעשויה להיות גבוהה יותר בשוק האזרחי. ביהמ"ש התחשב בנתונים אלו וקבע כי כיום בעת שהמשיב משרת שרות קבע הוא מרויח סכום נמוך משמעותית מכפל וחצי של השכר הממוצע במשק. אשר לנכות התפקודית הגיע ביהמ"ש למסקנה כי בעת שהוא משקלל את כל הנתונים שבפניו; השכלתו, שיבוצו ביחידה מובחרת בתחום הפיתוח הטכנולוגי, המוטיבציה שלו ומנגד את כושרו וכישוריו של המשיב אילולא התאונה, הרי נתוניו היו מביאים אותו לתפקידים בכירים ורמות שכר גבוהות. מאידך קיים סיכוי והסיכון להתפרצות זיהומים והחמרה בתפקוד המערכת הלימפטית והחמרה במצב הגפה בעתיד אליבא דדברי המומחה.

בשקלו את כל השיקולים לכאן ולכאן קבע ביהמ"ש כי הנכות התפקודית של המשיב תעמוד על 20% נכות לצמיתות.

עפ"י האמור גזר ביהמ"ש את שיעור הפיצויים, כאשר הבסיס לחישוביו עמד על שכר של כפל וחצי מהשכר הממוצע במשק כשיעור השתכרותו לעתיד של המשיב.

אשר לעבר ובשל כך שכמעט לא היו למשיב הפסדים, פסק ביהמ"ש 5,000 ₪. אשר לעתיד – ערך ביהמ"ש חישוב אריתמטי מגיל 29 ועד גיל 67 על בסיס שכר של 15,500 ₪ נטו לחודש (ככפל וחצי של השכר הממוצע) בניכוי מס הכנסה ועל בסיס של 20% נכות תפקודית וקבע הפסד זה לסך של 842,869 ₪. במסגרת הפסדי פנסיה וזכויות סוציאליות פסק ביהמ"ש סכום גלובלי של 65,000 ₪ והוא מנמק זאת בכך שמרבית העובדים בתחום ההייטק מקבלים במסגרת עבודתם ביטוחים פנסיוניים כאלה ואחרים.

עזרת צד ג' – אמו של המשיב שהיא דר' למדעי החיים ועובדת מכון ויצמן נעדרה מעבודתה וסעדה את המשיב כשלושה שבועות. ביהמ"ש מקבל את עדותה על כי הפסידה ימי חופשה. כן לקח ביהמ"ש בחשבון שהמשיב יזדקק לעזרה בעתיד. לכן בראש נזק זה פסק ביהמ"ש סך של 80,000 ₪.

בראש הנזק של הוצאות רפואיות ונסיעות קבע ביהמ"ש סכום גלובלי של 50,000 ₪ שישמש לעזרים רפואיים כגון גרביים אלסטיות וכן נסיעות שבוצעו בעבר.

נזק לא ממוני הועמד על סך – 96.133 ₪ בחישוב לפי 33% נכות ואשפוז של 86 יום.